1שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות בשביל אחד - שלא ילך הדין אחר דעת הרב בדיני נפשות כשיהיה התוספת איש אחד לבד (עי' סהמ"צ להרמב"ם ל"ת רפ"ב). וביאור זה כי כשתהיה מחלקת בין הדינים בדין אדם אחד ויאמרו קצתם שהוא חיב מיתה וקצתם שאינו חיב, והיו המחיבין יותר על המזכין אחד, שלא יעשה הדין בחוטא כדברי המחיבין, שנאמר (שמות כג ב) לא תהיה אחרי רבים לרעת, כלומר לא תלך אחר הרב שיזדמן לחתך משפט מות, וזהו לשון הכתוב שאמר לרעת, כלומר לחיוב מיתה, וזהו כשיהיה רב מצמצם, כלומר שההכרע אינו אלא מחמת איש אחד. אבל כשיהיה ההכרע בשנים אפילו לרעת מטין על פיהם, ובמכילתא הטיתך לטובה על פי עד אחד, ולרעות על פי שנים.
Not to incline after the many in capital punishments because of one: That a judge should not go after the opinion of the majority in capital punishments when the difference will only be one man. (See Sefer HaMitzvot, Negative Commandments 282.) And the elucidation of this is that when there is a disagreement among the judges about the case of a man, and some say that he is liable for the death penalty and some say that he is not liable — and those who [would] make him liable are one more than those who [would] make him innocent — that the judge should not do with the [suspected] sinner according to the words of those who make him liable; as it is stated (Exodus 23:2), “Do not be after the many to do bad” — meaning to say, do not go after the majority that would result in concluding a verdict of death. And this is the expression stated in the Scripture, “to do bad” — meaning to say, to a liability for the death penalty. And that is when there is an exact majority, meaning to say that the decision is only because of one person. But if the decision is with two, we follow their words, even “to do bad.” And in the Mekhilta DeRabbi Yishmael 23:2, “Leaning to the good is according to one, but to the bad is according to two.”
2משרשי מצוה זו, לפי שנצטוינו להתדמות במעשינו למדות השם ברוך הוא, וממדותיו שהוא רב חסד, כלומר שעושה עם בני אדם לפנים משורת הדין, וגם אנחנו נצטוינו בכך שיהיה הזכות בדיני נפשות יותר על החיוב, לפי שהוא דבר שאין לו תשלומין. ומשפטי המצוה, בפרק רביעי מסנהדרין, כמו שכתבתי למעלה במצות עשה של אחרי רבים להטת. והעובר עליה וחיב ברב המכרע באחד, עבר על מצות מלך, וענשו גדול מאד, שגורם לאבוד נפש שלא כדין.
It is from the roots of this commandment [that it is] since we have been commanded to resemble the characteristics of God, blessed be He, in our actions. And among His traits is that He is of great kindness, meaning that He goes beyond the letter of the law with people. And [so] we too are commanded about this, that innocence be greater than liability in capital cases, as it is something that has no repayment. And the judgments of the commandment are in the fourth chapter of Sanhedrin, as we have written above in the positive commandment of inclining towards the many (Sefer HaChinukh 78). And one who transgresses it and makes [someone] liable with a majority decided by one, has violated the commandment of the King. And his punishment is very great, as he caused the loss of a soul not in accordance with the law.
Hebrew: the classic text (Torat Emet transcription). English: Rabbi Francis Nataf, Sefaria 2018 (CC0). Via Sefaria. Learning for halacha? Please ask your Rav. All the library · Jer’s Torah Page