1שלא למנוע המשכון מבעליו העני - שהזהרנו שלא למנוע המשכון מבעליו בעת שהוא צריך אליו, אלא שנשיב לו כלי יום ביום וכלי לילה בלילה, ועל זה נאמר (דברים כד יב) לא תשכב בעבטו. ולשון ספרי, לא תשכב ועבוטו אצלך, אלא תחזירהו לו כשלא יהיה לו במה יחליפנו לחלשת עניו (עניותו), כמו שבאר הכתוב כי הוא כסותה לבדה, היא שמלתו לעורו וגו' (שמות כב, כו).
To not prevent surety from its needy owner: That we have been warned not to hold back the surety from its owner at the time that he needs it, but rather to return it to him — a vessel for the day during the day, and a vessel for the night during the night. And about this is it stated (Deuteronomy 24:12), “you shall not go to sleep in his pledge.” And the language of Sifrei is “Do not go to sleep when the pledge is with you, but rather return it when he will not have with what to replace it, from the weakness of his poverty” — as the verse (Exodus 22:26) explains, “It is his only clothing, the sole covering for his skin.”
2כל ענין מצוה זו, כתבתיו במצות עשה שלו (מצוה תקפז) דהשב תשיב לו את העבוט שבסדר זה. והעובר על זה ולא החזיר המשכון לעני בעת שצריך לו עבר על לאו זה, אבל אין לוקין עליו, לפי שהוא לאו שאין בו מעשה.
I have written the whole content of this commandment in its positive commandment (Sefer HaChinukh 587) of “You must return the pledge to him” in this Order. And one who transgresses this and does not return the surety to the needy man when he needs it has violated this negative commandment. But we do not give lashes for it, as it is a negative commandment that does not have an act [involved] with it.
Hebrew: the classic text (Torat Emet transcription). English: Rabbi Francis Nataf, Sefaria 2018 (CC0). Via Sefaria. Learning for halacha? Please ask your Rav. All the library · Jer’s Torah Page