1לטען המשא שנפל עם חברו - שנצטוינו לעזר את אחינו כשיהיו צריכים לתת המשא על הבהמה או על האיש ואין מי שיעזרם על הדבר, ועל זה נאמר (דברים כב ד) הקם תקים עמו. וזה יקראו זכרונם לברכה (ב"מ לב א) טעינה. ואמרו זכרונם לברכה (שם) שנוטלין שכר על הטעינה, אבל על הפריקה, כלומר לעזר את אחיו לפרק המשא מעליו או מעל בהמתו החיוב הזה הוא עלינו לעשותו בחנם.
To load the load that has fallen [together] with his fellow: That we were commanded to help our brothers when they need to place the load on the beast or on the person, and there is not someone to help them with the thing. And about this it states (Deuteronomy 22:4), “you shall surely pick it up with him.” And this, they, may their memory be blessed, called (Bava Metzia 32a) “loading (teinah).” And [there] they, may their memory be blessed, said that we [can] take payment for loading, but for the unloading — meaning to say, to help his brother to unload the load from upon him or from upon his beast — this obligation is upon us to do for free.
2ומשרשי מצוה זו וקצת דניה כתבתי במצות פריקה בסדר משפטים, במצות להסיר המשא מעל הבהמה (מצוה פ). וכל ענינה תגיד עליה חברתה.
And I have written about the roots of this commandment and a few of its laws, with regards to the commandment of unloading in the Order of Mishpatim, about the commandment to remove the load from upon the beast (Sefer HaChinukh 80). And its fellow (that commandment) speaks about all of [the current commandment’s] matter.
Hebrew: the classic text (Torat Emet transcription). English: Rabbi Francis Nataf, Sefaria 2018 (CC0). Via Sefaria. Learning for halacha? Please ask your Rav. All the library · Jer’s Torah Page