1שלא להתנבא בשם עבודה זרה - שלא להתנבא בשם עבודה זרה. כגון שיאמר עבודה זרה פלונית צותה לעבדה, ותבטיח גמול לעובדיה, ותפחיד מענש למי שלא יעבדה. כמו שהיו אומרים נביאי הבעל והאשרה, כמו שהזכר בספרי הנביאים. וכן בכלל זה אם יאמר שהאל צוה לעבד עבודה זרה פלונית, ולא בא על זה בכתוב באזהרה מבארת מיחדת בזה, אמנם נתבאר בכתוב ענש המתנבא בשם עבודה זרה, שהוא חיב מיתה, שנאמר על זה (דברים יח כ) ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא. ומיתה זו היא חנק, כמו שכתבתי בסמוך. וכבר ידענו העקר שהורונו זכרונם לברכה לא ענש אלא אם כן הזהיר, ועל כן נאמר שיהיה אזהרת הענין הזה בכלל, ושם אלהים אחרים לא תזכירו (שמות כג, יג), שכתבנו בפרשת משפטים ללאו בפני עצמו בענין אחר (מצוה פו). ואין בנמנע להיות לאו אחד מונע דברים רבים, ולא יהיה דינו כדין לאו שבכללות מכיון שיתבאר הענש בכל ענין וענין, זהו דעת הרמב"ם זכרונו לברכה (בספר המצות סוף שרש יד).
To not prophesy in the name of idolatry: To not prophesy in the name of idolatry — for example, he says that idolatry x commanded to worship it, and promises a reward for its worshipers and affrights the one who does not serve it with a punishment; as the prophets of Baal and Asherah would say, and like is mentioned in the books of the Prophets. And likewise included in this is if he says that God commanded to worship idolatry x. And the Scripture does not come about this with a specific clear warning, however the punishment of the one who prophesies in the name of idolatry is clear in the Scriptures — that he is liable for death, as it is stated about this (Deuteronomy 18:20), “and the one who speaks in the name of other gods, that prophet shall die.” And this death is strangulation, as we wrote adjacently. And we have already known the principle that they, may their memory be blessed, taught us, “He does not punish unless He warned.” And hence we shall say that the warning of this matter was included in “and the name of other gods shall you not mention” (Exodus 23:13), that we wrote in Parashat Mishpatim as a negative commandment of its own about another matter (Sefer HaChinukh 86). And it is not impossible for one negative commandment to prevent several things — and its law is not like the law of a general negative commandment, since the punishment of each and every matter is elucidated. This is the opinion of Rambam, may his memory be blessed (in the Sefer HaMitzvot, Shoresh 14 at the end).
2שרש המצוה בכל ענין עבודה זרה ידוע.
The root of the commandment about all idolatry is well-known.
3מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין פט, א) אחד האומר אמרה לי עבודה זרה פלונית, או כוכב פלוני, שמצוה לעשות כן וכן או שלא לעשות, אפילו כון את ההלכה לטמא את הטמא, ולטהר את הטהור, דינו במיתה, במזיד, כשיש עדים והתראה כידוע בכל מקום. ויתר פרטיה, בסנהדרין בפרק אחד עשר.
From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Sanhedrin 89a), “One who says, ‘Idolatry x said [or star y], “it is a commandment to do this” or “not to do [it],”’ even if he approximated the [correct] law, to render impure that which is impure and to render pure that which is pure, his verdict is death” — if volitional when there are witnesses and a warning, as is well-known in every place. [This] and the rest of its details are in Sanhedrin in the eleventh chapter.
4ונוהג אסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.
And it is practiced in every place and at all times by males and females.
Hebrew: the classic text (Torat Emet transcription). English: Rabbi Francis Nataf, Sefaria 2018 (CC0). Via Sefaria. Learning for halacha? Please ask your Rav. All the library · Jer’s Torah Page