1שלא ירבה לו המלך נשים - שלא ירבה לו המלך נשים הרבה. ועל זה נאמר (דברים יז יז) ולא ירבה לו נשים. וטעם המצוה מבאר בכתוב, כי הנשים מסירות לב בעליהן, כלומר שמפתות אותם לעשות מה שאינו ראוי בהתמדתן עליהם, תחרות, ורבוי דברים, וחלקלקות.
That the king not amass many wives: That the king not amass many wives for himself. And about this is it stated (Deuteronomy 17:17), “And he shall not amass many wives for himself.” And the reason for the commandment is elucidated in the verse, as women sway the hearts of their husbands — meaning to say that they seduce them to do what is not fitting to do through the constancy of their competition, their many words and their slipperiness.
2מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כא, א) שעד שמנה עשרה נשים הוא מתר לישא ולא יותר, ואפילו הן כאביגיל שהיתה צדקנית וזריזה וטובה. ויתר פרטיה בפרק שני מסנהדרין. וזאת מן המצות שהן על המלך לבדו.
From the laws of the commandments is that which they, may their memory be blessed, said (Sanhedrin 21a) that it is permitted to marry up to eighteen wives, but not more — and even if they are like Avigail, who was righteous, alacritous and good. [This] and the rest of its details are in the second chapter of Sanhedrin. And this is from the commandments which are only upon the king.
3ונוהגת בזמן שיש לנו מלך. ואם עבר על זה והוסיף לקח אחת על שמנה עשרה חיב מלקות. ויש לו לגרשה.
And it is practiced at the time that we have a king. And if he transgressed this and took (married) one beyond the eighteen, he is liable for lashes and he must divorce her.
Hebrew: the classic text (Torat Emet transcription). English: Rabbi Francis Nataf, Sefaria 2018 (CC0). Via Sefaria. Learning for halacha? Please ask your Rav. All the library · Jer’s Torah Page