1שלא נקח כפר ממחיב גלות לפטרו מן הגלות - שלא נקח כפר מהמחיב גלות מחמת שהרג שוגג לפטרו מן הגלות, שנאמר (במדבר לה לב) ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ. ולפי משמעות זה לפי הדומה יהיה לנוס פעול, כלומר, לא תקחו כפר על מי שהוא ינוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ מגורי אבותיו.
Not to take ransom from one liable for exile to exempt him from exile: Not to take ransom from one liable for exile because he killed inadvertently, to exempt him from exile, as it is stated (Numbers 35:32), “And you shall not take ransom from the one who fled to his city of refuge to return to dwell in the land.” And according to this literal meaning, it appears that “the one who fled” is [in the past], meaning to say, do not take ransom, from one who has fled to his city of refuge, to return to dwell in the land of his ancestors’ dwelling.
2שרש אסור לקיחת הכפר בהורג שוגג וכל ענינו כענין הורג מזיד, אין צרך להאריך בו הדבור.
The root of the prohibition to take ransom from one who kills inadvertently and all of its content is like the content of one who kills volitionally. [So] there is no need to speak about it at length.
Hebrew: the classic text (Torat Emet transcription). English: Rabbi Francis Nataf, Sefaria 2018 (CC0). Via Sefaria. Learning for halacha? Please ask your Rav. All the library · Jer’s Torah Page