1שלא לנקם - שלא לנקם. כלומר, שנמנענו מלקחת נקמה מישראל, הענין הוא, כגון ישראל שהרע או צער לחברו באחד מכל הדברים, ונוהג רב בני אדם שבעולם הוא שלא יסורו מלחפש אחרי מי שהרע להן, עד שיגמלוהו כמעשהו הרע או יכאיבוהו כמו שהכאיבם, ומזה הענין מנענו השם יתברך באמרו (ויקרא יט יח) לא תקם. ולשון ספרא (קדושים ד י) עד היכן כחה של נקמה? אמר לו השאילני מגלך ולא השאילו, למחר אמר לו השאילני קרדמך, אמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלת לי מגלך, לכך נאמר, לא תקם. ועל כגון זה הקש כל הדברים.
To not avenge: To not avenge, meaning to say that we have been prevented from taking revenge from an Israelite. And the content is, for example, that an Israelite did evil or caused pain to his fellow in one of the things that it is customary among most people to not veer from searching for the one who did evil do them until they pay him back like his evil deed, or they hurt him like he hurt them. And God, may He be blessed, has prevented us from this matter, by His stating (Leviticus 19:18), “You shall not avenge.” And the language of Sifra, Kedoshim, Chapter 4:10 [is] “How far is the power of revenge? If [one] said to [another], ‘Lend me your sickle,’ and he did not lend him. The next day [the other] said to him, ‘Lend me your spade.’ [So] he said [back], ‘I will not lend you [it], just as you did not lend me your sickle.’ Hence, it is written, ‘You shall not avenge.’” And compare like this to all things.
2משרשי המצוה. שידע האדם ויתן אל לבו כי כל אשר יקרהו מטוב עד רע, הוא סבה שתבוא עליו מאת השם ברוך הוא. ומיד האדם מיד איש אחיו לא יהיה דבר בלתי רצון השם ברוך הוא, על כן כשיצערהו או יכאיבהו אדם ידע בנפשו כי עונותיו גרמו, והשם יתברך גזר עליו בכך, ולא ישית מחשבותיו לנקם ממנו, כי הוא אינו סבת רעתו, כי העון הוא המסבב, וכמו שאמר דוד עליו השלום (שמואל ב טז יא) הניחו לו ויקלל כי אמר לו יי. תלה הענין בחטאו ולא בשמעי בן גרא. ועוד נמצא במצוה זו תועלת רבה להשבית ריב ולהעביר המשטמות מלב בני אדם, ובהיות שלום בין אנשים יעשה השם יתברך שלום להם.
It is from the roots of the commandment that a person know and put into his heart that everything that happens to him — good and bad — the cause of it coming to him is from God, blessed be He. And from the hand of man — from the hand of a man to his brother — there would not be anything without the will of God, blessed be He. Hence, when a person caused him pain or hurt him, he should know for himself that his [own] sins caused [it], and that God, may He be blessed, ordained this for him. And he should not place his thoughts to taking vengeance from [the one who pained him], since he is not the cause of his evil, but rather the sin is the cause; like David, peace be upon him, stated (II Samuel 16:11), “leave him to curse, since the Lord told him [so]” — he made the matter depend upon his [own] sin, and not upon Shimei ben Gera. And there is also a great benefit found in this commandment, in quieting a dispute and removing enmity from the heart of people. And when there is peace among people, God, may He be blessed, will make peace for them.
3דיני המצוה. קצרים, כבר זכרנו רבן לפי הנראה.
And the laws of the commandment are short. We have already mentioned what appears to be most of them.
4ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, והעובר עליה וקבע בלבו לשנא חברו על שהרע לו עד שיגמלהו כרעתו עבר על לאו זה, ורעתו רבה כי הוא סבה לתקלה מרבה, אבל אין לוקין על זה הלאו, לפי שאין בו מעשה. וכלל זה יהיה בידך בכל מקום שנאמר לאו שאין בו מעשה, אין לוקין עליו, שאף על פי שעשה בו שום מעשה אינו לוקה עליו מפני כן, מכיון שאפשר לעבר על הלאו מבלי מעשה. ותזכר דבר זה בכלן, כי דבר ברור הוא, אין צרך לשנותו במקום אחר.
And [it is] practiced in every place and at all times by males and females. And one who transgresses it, and fixes into his heart to hate his fellow about his doing him evil until he pays him back like [the other’s] evil, has violated this negative commandment. And its evil is very great, as it is a cause for great mishap. But we do not administer lashes for it, since there is no action [involved] with it. And take this rule into your hand for every place where it is said, “We do not administer lashes for a negative commandment that does not have an act [involved] with it”: That even though he did some act, he is [still] not lashed as a result — since it is possible to transgress the negative commandment without an act. And remember this thing in all of them, since it is a clear thing — there is no need to repeat it in another place.
Hebrew: the classic text (Torat Emet transcription). English: Rabbi Francis Nataf, Sefaria 2018 (CC0). Via Sefaria. Learning for halacha? Please ask your Rav. All the library · Jer’s Torah Page