1יבאר שאף מי שהיה לקוי בשמירת פיו חלק גדול מימי חייו, עם כל זה יתחזק בימיו הנותרים.
In this chapter it will be explained that even he who was remiss in the guarding of his tongue for a great part of his life can, notwithstanding, strengthen himself in his remaining days.
2ודע עוד, שאפלו אם לא שמר פיו ולשונו עדן ועדנים, מכל מקום יחזק עצמו על כל פנים על להבא ביתר הימים שיחיה אותו השם יתברך, שלא יהיו מקלקלים. ולמה הדבר דומה? לאיש ששכר שומר לשמר כרמו ככל ימי הקיץ, ופשע השומר ולא שמרו איזה חדשים, ומחמת זה נהרס הכרם מאד, שפרצו הגנבים את גדרו וגנבו הרבה מן הכרם. היתכן שיעזב בעל הבית בשביל זה עתה את כרמו לגמרי ויניחנו למרמס לחית השדה? ואדרבה, הוא מוסיף עתה שמירה על שמירתו ומתקן את גדרו, ונותן עיניו ולבו עליו, שלא יאבד אפלו פרי אחד. כן הדבר הזה ממש, וכמו שכתוב במשלי (כ"ד ל'): "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, והנה עלה כלו קמשנים, כסו פניו חרלים, וגדר אבניו נהרסה". ועצתו לענין כרמו, שיתקן גדרו ויעקר הקמשונים וחרלים ממנו וישים עינו עליו, שלא יתוספו עוד חרלים עליו.
Know further that even if one did not guard his mouth and his tongue for a great length of time, he can still strengthen himself for the future in the remaining days that the Blessed L-rd will vouchsafe him that they not be spoiled. To what may this be compared? To a man who hired a caretaker to tend to his vineyard for all the days of the summer. He did not take care of it for several months, and it deteriorated greatly, thieves breaching its fence and stealing most of its growths. Is it conceivable that the owner will now abandon it entirely and leave it to the ravages of the animals? To the contrary, he will now add "guarding to his guarding" and fix its fence and set his eyes and heart upon it that he not lose even one fruit. So, in this instance, exactly, as it is written in Mishlei (24:30-31): "I passed by the field of a lazy man, and by the vineyard of a man lacking a heart. And, behold, it was all grown over with thorns; nettles had covered its face, and its stone wall was broken down." And his counsel for his vineyard is that he fix his fence and root out its thorns and nettles and keep his eye upon it that it not deteriorate even further.
3ובעניננו גם כן תקונו על להבא, שיעשה לעצמו גדרים, שירחיק עצמו מחבורת אנשים, ושלא ידבר אודות שום איש, ולמי שקלקל בלשונו שחרפו וגדפו, יפיסנו. וישמר יתר ימי חייו את פיו בשמירה, שדבורו יהיה רק בדברי קדשה ודברי תורה [לבד מה שצריך לדבר הכרחי ולפרנסתו], ואז יוכל לומר על עצמו: אשרי זקנתנו שכפרה ילדותנו.
And in our instance, the remedy for the future, likewise, is that he make fences for himself, that he distance himself from the company of men and that he not speak about any man, and that if he had hurt anyone by his tongue, by shaming and insulting him, he should conciliate him. And he should guard his tongue the remaining days of his life, that his speech be only in words of holiness and in words of Torah [except for what is needed for some exigency or for his livelihood]. And then he can say about himself; "Happy is our old age, that has atoned for our childhood."
Hebrew: the classic text (Torat Emet transcription, shown without vowels). English: Rabbi Shraga Silverstein (CC-BY). Via Sefaria. Learning for halacha? Please ask your Rav. All the library · Jer’s Torah Page